<h1>הרוקח סימן ר"ג</h1>
<h2>דף טו.</h2>
בר"ה וביו"כ יש להתפלל לרבנים ולאנשי מעשה כדאמר בפרק סדר תעניות עמדו בתפלה מורידין זקן ורגיל ומוקי אביי זקן וחכם ואם לאו אומר חכם אפי' בחור מאי זקן ופרקו נאה א' אביי שלא יצא עליו שם רע בילדותו. ובשוחר טוב במזמור כ"ה לדוד אליך ה' נפשי אשא גם כל קויך לא יבושו. ר' פנחס בשם ר' אלכסנדרי אמר דוד לפני הקב"ה בשעה שאני עומד ומתפלל לפניך אל תהי תפלתי מאוסה מפני שעיניהם של ישראל תלויות בי ועיני תלויות לך שאתה שומע תפלתם לכך אמר דוד גם כל קויך לא יבושו. ומה שעומדין אצל החזן במכילתא אהרן וחור תמכו מכאן אמרו חכמים אין פוחתין מג' בני אדם עוברין לפני התיבה בתענית ציבור. והמתפלל אין להגיס דעתו כדא' בפרק א' דתענית (דף ח') אם הגיס דעתו מביא אף לעולם ויש לו לכוין בכל לבו שכן אומר דוד שמעה יי צדק הקשיבה רנתי האזינה תפילתי בלא שפתי מרמה. ירושלמי אמר ר' יהושע בשם ר' אלכסנדרי שמעה ה' צדק קרית שמע הקשיבה רנתי זו רנון של תורה האזינה תפלתי זו תפלה בלא שפתי מרמה זו מוסף ואחר כך מלפניך משפטי יצא א"ר אחא בר פפא קמי ר' זירא תנא שמצות היום במוסף ותנן השני מתקיע. במדרש א"ר פנחס למה אין תוקעין אלא בתפלת המוספין אלא בשעה שהם עומדים באימה בדין יהו מלאין מצות כרמון שקראו את שמע והתפללו תפלת השחר וקראו בתורה והתפללו מוסף אז יזכו בדין משפטיך אור יצא. ובזכות תקיעת שופר. תני' כיצד הקב"ה מחיה המתים לעו"ה נוטל שופר גדול בידו שהוא אמה באמה שלו ותוקע בו וקולו הולך מסוף העולם עד סופו זהו ויי אלהים בשופר יתקע והלך בסערת תימן וגו'. ונותן לכל צדיק וצדיק כוס של חיים ומגלה להם שם המפורש דכתיב שם עולם אתן לו וכתיב זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור ברוך ה' לעולם אמן ואמן. מצאתי הא דאמרינן בקול רם ביום הכסה וביום הכפורים הוא אלהינו. נראה משום דכתיב גבי ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה וענו כל העם אמן לשון ענייה בקול רם גבי ייחוד אבל בכולם ארור כתיב ואמר כל העם. בפרק א' דברכות (דף י"ב) מר"ה ועד יוה"כ מתפלל אדם המלך הקדוש והמלך המשפט ומתפלל במגן זכרנו ובמחיה מי כמוך ובמודים וכתוב לחיים ובברכת השלום בספר חיים עד עושה השלום ומתענין לבד מערב יוה"כ ואו' א"מ בשחרית ובערבית לבד מן השבת ונופלים על פניהם לתחנה לבד מעיו"כ ואומר ווידוי ג"פ בשחר לבד מעיו"כ שאו' בהשכמה פעם אחת. מר"ה ועד יו"כ הם י' י"ת להתוודות בין ליחיד בין לרבים.
